#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסדר קדימות בכוונה בתפילה?	"1) יכוין בכל הברכות<br>2) יכוין באבות, מודים, ובכל החתימות [שיש קי""ג תיבות כתפילת חנה וכמנין תיבת ""לב"" בתורה (טור), וגם יכוין הראשי ברכות שעולה 1800 שיש מאה מלאכים המקבלים כל ברכה וברכה של שמ""ע ומשימים כתר להקב""ה (עטרת זקנים)]<br>2) יכוין באבות ומודים<br>4) יכוין באבות"	סימן קא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הענין לכוין בהחתימות ובמודים?	"ביאר הב""ח דהם השבחיו של מקום, וראוי לכוין יותר בשבחיו ממה שיכוין בשאלתו, והביא הסמ""ק דכתב מי שמכוין בשאלתו ולא בשבחיו מחייב את עצמו (מ""ב ס""ק ג'), והערוה""ש (סעי' א') הוסיף דצריך לכוון בברכת אבות משום שמתחיל ומסיים בברוך, ויש בה כמה שמות, והיא סמוכה לגאל ישראל (מהרש""א), ומזכיר בה גאולה."	סימן קא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בברכת אבות אם 1) משער שאינו יכול לכוין בו 2) כבר אמר ברכת אבות ולא כוון בברכת אבות?	"1) לפי המ""ב (ס""ק ג') עדיף שלא להתפלל, ומשמע מדבריו דאפי' אם יעבור זמן התפילה {ואינו מוכרח}, אולם הערוה""ש (סעי' ב') מסתפק בדבר, והאחרונים (אשי ישראל פי""א הע' י""ז בשם הגרח""ק) סוברים דלמעשה אין לעבור על זמן תפילה דקיי""ל דמקיים מצות תפילה אפי' אם לא כיון בברכת אבות (קה""י ברכות סי' כ""ז, רשז""א, בית אלקים למהבי""ט) 2) מדינא צריך לחזור ולהתפלל [אפי' למ""ד מצות א""צ כוונה (ביה""ל ד""ה המתפלל)] אבל בזמנינו אין חוזרים בשביל חסרון כוונה (טור), ומ""מ כתב החיי""א דאם הוא עומד באמצע ברכת אבות יכול לחזור לאלקי אברהם וכו' {ועי' להלן}, ואם כבר סיים ברכת אבות כתב הביה""ל (ד""ה והאידנא) דימתין וישמע אל הש""ץ {אבל לא כתב דאם ממשיך להתפלל הוו ברכות לבטלה דהרי מבואר במ""ב לקמן (סי' תקצ""ג ס""ק ב') דאפי' ברכה אחת הוי רחמי והוי תפילה, והא דאמרינן דכל הברכות מעכבות היינו לצאת מצות תפילה}, והחזו""א (שיח השדה ח""ג ברכות י""ג ע""ב) סבר דיכול להרהר ברכת אבות אם עדיין לא התחיל אתה גיבור."	סימן קא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מ""ש מפסוק ראשון שבק""ש שחוזרין עליו?"	"1) תי' המג""א (ס""ק א') כיון דהוא רק פסוק אחד חוזרין [וה""ה שחוזרין על פסוק פותח את ידיך (מחה""ש)].<br> 2) הדגול מרבבה תי' דליכא חשש ברכה לבטלה<br>3) הר""י באק תי' דהוא מצוה דאורייתא {ולפי""ז פותח את ידיך אינו מיושב}"	סימן קא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כוונה מעכב בברכת מודים?	"הסמ""ק משמע דאינו מעכב, אבל סתימת האגודה משמע דהוא מעכב (שעה""צ ס""ק ג'), וכתב הקהלת יעקב (ברכות סי' כ""ז) אם לא כוון באבות יזהר לכוון במודים דיש ראשונים שגורסים בגמ' דיש מ""ד דזהו העיקר ברכה."	סימן קא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לפנה לבו באמצע ברכת אבות?	"משמע מהרשב""א דאסור לפנה לבו אפי' אם מכוין בעת שיאמר התיבות של הברכה, וכתב הביה""ל (ד""ה המתפלל) דלכתחילה יש ליזהר בזה"	סימן קא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם הש""ץ צריך לכוין בברכת אבות?"	"הביה""ל (ד""ה יכוין) מסתפק אי אמרינן דסגי במה שהשומעים מכוונים, ומסיים דלפי הפמ""ג בסי' תר""צ בודאי הש""ץ צריך לכוין."	סימן קא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא משער שאינו יכול לכוין בשאר הברכות?	"נכון להמתין אם לא יעבור זמן תפילה (ביה""ל ד""ה ואם)"	סימן קא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כתב החכמת שלמה דידמה את עצמו כאילו הוא עני בשעת תפילה דכתיב אל ישוב דך נכלם והקב""ה מקיים כל התורה ולכך ראוי לומר פסוק זה באלקי נצור אך צריך ליזהר דגם הוא יקיים את פסוק זה."		סימן קא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כוונה בכל התיבות בברכת אבות לעיכובא?	"במ""ב דרשו הביאו מח' אם כל התיבות מעכבין או רק התיבות שהם העיקר הברכה [והוסיף הר""י באק דלפי השיטות דרק התיבות של העיקר ברכה מעכבין י""ל דזהו פשט במ""ב (ס""ק ד') דהביא מהחיי""א דבאמצע ברכת אבות יחזור לאלקי אברהם וכו' ולא כתב שיחזור לאלקי אבותינו די""ל דאלקי אבותינו אינו מעיקר הברכה ואינו מעכב, ועוד אפי' תיבת אלוקינו אינו מעכב כדמבואר במ""ב (סי' רי""ד ס""ק ד', וביה""ל סי' קס""ז סעי' י' ד""ה בריך) דרק שם אחד מעכב]"	סימן קא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך 1) לחתך התיבות בשפתיו 2) להשמיע לאזניו כשיתפלל?	"1) ילפינן מחנה דצריך לחתך התיבות משפתיו 2) מבואר מגמ' ירושלמי (ברכות פ""ד ה""א) דצריך להשמיע לאזניו, אבל בתוספתא משמע דעדיף שלא להשמיע לאזניו (וכן משמע מרש""י יומא י""ט ע""ב (רע""א)), ובדעת הזוהר הבדק הבית פי' דהזוהר ס""ל כהתוספתא דלא ישמיע לאזניו אבל המג""א (ס""ק ג') והגר""א (ס""ק ד') פירשו הזוהר דרק אחרים לא ישמעו לו אבל צריך להשמיע לאזניו. ולמעשה פסק המ""ב (ס""ק ה') דעדיף להשמיע לאזניו, ובדיעבד יצא אם לא השמיע לאזניו כל זמן שחתך בשפתיו [ועי' בערוה""ש (סעי' ה') דמיישב התוספתא]"	סימן קא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רק הרהר תפילה?	"לא יצא (מג""א ס""ק ב', ביה""ל ד""ה בלבו) [אכן, אם היה חולה מצדד המ""ב לעיל (סי' צ""ד ס""ק כ""א) דיצא, ע""ש]"	סימן קא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם 1) השמיע קולו 2) הגביה קולו, בתפילתו?	"1) הרי הוא מקטני אמנה, שמראה כאילו אין הקב""ה שומע תפילה בלחש (טור, מ""ב ס""ק ו') 2) הרי הוא מנביאי שקר דכתיב ויקראו לקול גדול (מלכים ב' י""ח, כ""ח) שהיה דרכן לצעוק לעבודה זרה שלהם (מ""ב ס""ק ו')"	סימן קא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי להתפלל עד שחבירו העומד אצלו יכול לשמוע לו?	"עדיף שלא יוכל לשמוע לו, אבל אם א""א לו לכוין יכול להתפלל כשיכול לשמוע לו ובלבד שלא יטריד לאחרים (מ""ב ס""ק ו')"	סימן קא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו יכול לכוין כשמתפלל בלחש 1) בציבור 2) ביחיד?	"1) יכול להשמיעו קולו מעט ממש עד שחבירו העומד אצלו יכול לשמוע לו, ודוקא אם אינו מטרידו (מ""ב ס""ק ו') 2) יכול להשמיע קולו, ומותר אפי' להגביה קולו (טור, מ""ב ס""ק ט'), ולפי הט""ז (ס""ק א') מותר להגביה קולו אם מכוין יותר אבל הביה""ל (ד""ה ואם) השיג עליו וס""ל דאם יכול לכוין במקצת בלחש אין להגביה קולו דהרי הזוהר החמיר מאד שלא להשמיעו קולו בתפילה."	סימן קא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף להתפלל בציבור בלחש בלא כוונה או בביתו בקול בכוונה?	"כתב הפרישה דעדיף להתפלל בביתו בקול בכוונה, אכן כתב הביה""ל (ד""ה דאתי) דאין להורות זה אלא לגדול הדור ומפורסם שכל מעשיו לש""ש (פמ""ג מש""ז ס""ק א')"	סימן קא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רוצה להשמיע קולו לבני ביתו?	"מבואר בירושלמי דמותר להשמיע קולו (טור, רמ""א) [והב""י דחה הראיה], וביאר הערוה""ש (סעי' ו') דכיון דלדבר מצוה קעביד לית לן בה {ולכאורה ה""ה דמותר להגביה קולו להזכיר הציבור לומר יעלה ויבא, אכן כתב הביה""ל לקמן (סי' קי""ד סעי' ב' ד""ה אסור) דאין נכון לעשות כן וביאר הגרח""ק דאינו דרך ארץ (מ""ב דרשו)}"	סימן קא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפסוקי דזימרא?	"כתב הפמ""ג (א""א ס""ק ג') ע""פ האריז""ל דעדיף שלא להגביה קולו אלא בשבת כיון דאיכא ש""ץ שמגביה קולו בלא""ה (מ""ב ס""ק ז')"	סימן קא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתפילה פרטית?	"כתב השע""ת (ס""ק ו') דילפינן מחנה דאפ""ה צריכה להיות בלחש, אכן הערוה""ש (סעי' ח') כתב דטוב להתפלל שאר תפילות בקול וכמ""ש הרמב""ן בסוף פרשת בא [והא דילפינן מחנה י""ל דהיא התפללה תפילה שלימה ומש""ה ילפינן ממנה הלכות שמ""ע אבל לא ילפינן מינה לתפילות פרטיות (הר""י באק)]"	סימן קא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בימים נוראים?	"מותר להשמיע קולו [מפני שאין רגילים בהם, וגם כדי לכוין יותר (ב""י), ומשמע כהט""ז דמותר להגביה קולו כדי לכוין יותר (רא""י סורשר שליט""א)] אפי' בציבור אבל לא יגביה את קולו [דהוי מנביאי הבעל (מהר""י ויי""ל, רמ""א) א""נ בודאי יבלבל אחד מהן את חבירו (מ""ב ס""ק י""ב)], ומ""מ כתב המג""א (ס""ק ד') דעדיף להתפלל בלחש אם אפשר מטעם הזוהר (מ""ב ס""ק י""א)"	סימן קא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא חיישינן שיטעו כשמתפללים בקול בימים נוראים?	"1) איידי דחביבי להו יהבי דעתייהו (ב""י)<br>2) מצויים בידם מחזורים (מרדכי, ב""י)"	סימן קא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם החזנים מותרים להגביה קולם?	"הב""ח סבר לא, אבל המג""א (ס""ק ג') חולק עליו, וביאר הט""ז (ס""ק ג') דעיקר תפילת הש""ץ ניתקנה דוקא בקול רם. ומ""מ אם עושים כדי להראות קולם בודאי עושים שלא כהוגן (מ""ב ס""ק י""ב)."	סימן קא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עונה אמן אם שומע סיום הברכה של חבירו?	"אם חבירו מתפלל במקום שמותר לו להשמיע קולו [כגון ביחידות או בימים נוראים] עונה אמן, אבל אם הוא במקום שאסור רשז""א סבר שאינו עונה אמן (מ""ב דרשו)"	סימן קא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר להתפלל בכל לשון?	"הרי""ף סבר דדוקא בציבור יכול להתפלל בכל לשון אבל לא ביחיד, ורבינו צרפת סברי דמותר אפי' ליחיד אם מתפלל תפילה של ציבור [ולפי""ז מיושב המנהג שנשים מתפללות בשאר לשונות], והרא""ש סבר דאפי' יחיד יכול להתפלל כל תפילה בכל לשון, [והראב""ד בתמים דעים ס""ל דיחיד המתפלל מעומקא דלבא יכול להתפלל בכל לשון וכדאשכחן דשלמה המלך התפלל שהקב""ה יקבל התפילות של הנכרים הבאים להתפלל בביהמ""ק (עי' ערוה""ש סעי' ט', וכן משמע ממ""ב לקמן סי' קכ""ב ס""ק ח')]"	סימן קא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם המלאכים מבינים שאר לשונות?	"לפי הרי""ף ורבינו צרפת מלאכים אין מבינים אלא לשון הקודש ותפילת ציבור שאני דא""צ מליץ בפני הקב""ה, והרא""ש סבר דמלאכים מבינים כל הלשונות אלא דארמית הוא לשון מגונה בעיניהם (ב""י)"	סימן קא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביחיד המתפלל בתוך הציבור?	"כתב החת""ס (שבת י""ב ע""ב) דמקרי תפילה עם הציבור {ומשמע מדבריו דמיירי אפי' בתפילה של יחיד, וכגון בקשות פרטיות בסוף שמ""ע}"	סימן קא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בציבור, האם עדיף להתפלל בלשון הקודש בלא כוונה או בשאר לשונות בכוונה?	"מדינא כתב המג""א (ס""ק ה') בשם עשרה מאמרות דעדיף להתפלל בשאר לשונות בכוונה, ודוקא באקראי ולא בקביעות ולאפוקי מכתות האפיקורסות (חת""ס, מ""ב ס""ק י""ג). אמנם, כתב היד אפרים בזמנינו מי יודע בפתרון לשון הקודש על בוריו ולכן עדיף להתפלל בלשון הקודש [ואח""כ יכול להתפלל נמי בשאר לשונות {ונראה דאין לומר שם השם עוד הפעם}]. ועוד הוסיף הביה""ל (ד""ה יכול) דיש כמה סגולות וסודות נעלמות ונשגבות בנוסח התפילה בלשון הקודש ויוצא אפי' אם אינו מבין הלשון {ויש להדגיש דאע""פ שהמ""ב ציין למש""כ לעיל בסי' ס""ב לענין ק""ש יש חילוק גדול דבק""ש צריך לתרגם כל תיבה ותיבה כראוי משא""כ בתפילה סגי לתרגם הענין שבו}"	סימן קא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא מתפלל לחולה?	"אם הוא בפניו מותר להתפלל בכל לשון לכו""ע (מ""ב ס""ק ט""ז) [ואינו ברור אם מיירי דוקא בחולה שיש בו סכנה, עי' אשי ישראל פי""א הע' מ""ח, שפתי חכמים בראשית מ""ז ל""א]"	סימן קא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים יקום פורקן ביחידות?	"לא (מ""ב ס""ק י""ט)"	סימן קא סעיף ד		
